להודים אין דבר כזה קינוח, אצלם הקינוחים נקראים פשוט מתוקים או ”Mithai“ בהינדי. עכשיו לומר לכם את האמת, החך הישראלי פחות מצליח להתחבר למתוקים ההודים, שרובם ככולם עשויים בעיקר משילוב של חלב מרוכז או אבקת חלב, או אם המתוקים איכותיים אז המרכיב העיקרי יהיה הצ‘אנה (chenna) שזה בעצם היוגורט הנוצר כאשר מרתיחים חלב (בדר“כ חלב בופאלו). מוצרי החלב השונים הללו יבואו בשילוב של קמחים שונים, סולת, קוקוס, גהי (חמאה מזוקקת), תבלינים ופירות שונים וסוכר.. המון המון סוכר! בין אם הסוכר שאנחנו מכירים (לבן או חום) או בשימוש בג‘אגרי שהוא בעצם סוכר שעשוי בדרך כלל מקנה סוכר או מדקלים.
מגוון המתוקים ההודים שנוצרים מאי אלו המרכיבים המינימליים הללו, הוא עצום ובלתי נגמר ולכל מדינה יש את המומחיות שלה עם המתוקים. ישנם שני מקומות במתפארים, בצדק רב, במתוקים שלהם. הבנגלים, במערב בנגל ובעיקר בכולכתה שידועה כממלכה של מתוקים הודים ומדינת גוג‘ראט שבין שאר אין סוף המנות המדהימות שהיא יוצרת, גם המתוקים שלה מפורסמים מאוד בכל הודו.
באופן אישי, לקח לי כמה ביקורים בהודו בשביל להתחבר באופן סופי למתוקים ההודים, ואני מודה זה לא היה פשוט בתחילה. החך הישראלי לא כל כך מורגל במתיקות כזו שלעיתים יכולה אפילו לצרום, מה גם שטעמי מוצרי החלב למינהם גם כן זרים לנו ויש שיאמרו שלא טעימים כלל.. ובכנות, אני יכול להבין את זה. גם אני הייתי מאלו שצידדו בכך שהמתוקים ההודים זה משהו שפחות בא לי לאכול. עד שלשמחתי ומזלי הרב, נפלתי על חנות מתוקים מופלאה במומבאי ואז הגעתי לכולכתה ששם באמת עד כמה המתוקים, הנקראים בבנגלית Mishti, זה פשוט דבר מדהים!
אבל הנקודה היא, שאני לחלוטין יכול להבין ולקבל את הדחייה הראשונית מהמתוקים ההודים. אבל אני לקחתי על עצמי משימה, להביא את הודו לכאן.. ולכן מצאתי לכם את המיטאהי המושלם לחך הישראלי, אז נכון, גם כאן יש שימוש באבקת חלב והמון המון סוכר.. אבל בנינו, מנה מתוקה צריכה להיות, טוב נו.. מתוקה! :)
למנה הזו קוראים גולב ג‘אמון, כמעט כל מטייל ישראלי נתקל בה בין אם הוא טעם אותה או לא. אלו הם אותם כדורים זהובים מתקתקים, ששוחים בסירופ סוכר סמיך. בדרך כלל רואים אותם בחנויות מיהטאי בצידי הדרך, וזו המנה שאליה הדבורים והזבובים נדבקים יותר מהכל, אז אם זוהי אחת הסיבות שעד היום נמנעתם מלטעום את הדבר המדהים הזה.. אז הנה, אני נותן לכם ולכן את כל הסיבות בעולם לנסות להכין את המתוק הנפלא הזה בעצמכם ולהבין שההודים מבינים גם מבינים במתוקים!
המיטהאי הזה הוא די פשוט להכנה, לא דורש הרבה מרכיבים וגם זמן העבודה שלו הוא די קצר.. את המתכון הזה אני מפרסם אחרי ששיפרתי אותו והפכתי אותו לסוג של יצרת מופת, אפילו החברים ההודים שלי שלהם הכנתי בגוג‘ראט שהכנתי להם את הגולב בבית שלהם, אמרו שזה פשוט מדהים.. אז מבחינתי, מה שההודים אומרים שטעים, לגמרי שווה שגם אתם תנסו :) פירוש השם גולב ג‘אמון הוא שילוב של אחד המרכיבים של המנה וכן צורתה. גולב בהינדי זה מי ורדים, אשר בהם יש שימוש במנה. וג‘אמון בהינדי זה פרי שמזכיר קצת אוכמניות. מכאן שם המנה. במקור הג‘אמון (הכדור) עצמו עשוי מkhoya שזה בעצם סוג של גבינה שעשויה מהרתחה איטית מאוד של חלב, בדומה לגבינת הפאניר אבל בדרך הכנה שונה. במתכון הזה לעומת זאת, אני משתמש באבקת
חלב שכן קל יותר להשיג אותה, בכל חנות תבלינים הודית ברחבי הארץ.
המתכון - 30 כדורים
זמן הכנה כולל - 40 דקות דרגת קושי - קל
מרכיבים לג‘אמון (הכדורים)
אבקת חלב - 1 כוס
קמח לבן - 1/4 כוס
אבקת סודה לשתיה - 1/2 כפית
מלח - קמצוץ
אבקת הל טחונה - 1 כפית
תמצית וניל - 1 כפית
יוגורט לשתייה - 4-6 כפות
שמן לטיגון עמוק
לסירופ
מים - 3 כוסות
סוכר לבן - 2 כוסות
מי ורדים - 6 טיפות
תמצית וניל - 1 כפית
הל שלם - 6 פולים
פיסטוק ירוק שלם - 2 כפות
זעפרן – קמצוץ
הכנת הכדורים
בקערה מנפים את אבקת החלב והקמח, מוסיפים את המלח, אבקת הסודה לשתייה, תמצית וניל וההל הטחון ומערבבים היטב. מוסיפים את היוגורט בהדרגה כף אחת כל פעם ומתחילים ללוש את התערובת. שימו לב שהבצק צריך להיות יחסית קשה אבל אחיד, אנחנו לא עושים כאן בצק אלא יותר תערובת כמו של עוגיות. לכן חשוב להוסיף את היוגורט לאט לאט ולא הכל בבת אחת. כמו כן, אנחנו לא נשים את כולו, מכיוון שהבצק ינוח קצת ואז הוא יהפוך שוב לבצק פירורים ולפני שניצור את הכדורים נוסיף עוד כף או 2 של היוגורט. לשים את הבצק עד שהוא אחיד ודביק בידיים, מכסים במגבת ומניחים לו לנוח חצי שעה
בנתיים מכינים את הסירופ, מוסיפים את כל המרכיבים של הסירופ לסיר ומרתיחים על אש בינונית עד שהסירופ נהיה סמיך אבל לא סמיך מידי, המרקם צריך להיות נוזלי אבל סמיך. הדבר ייקח בערך חצי שעה.
חוזרים לבצק, שנח וכבר הספיק לחזור להיות פירורי, מוסיפים יוגורט עד שמקבלים בצק אחיד ודביק שוב. מרתיחים סיר או ווק עם שמן עמוק ובנתיים יוצרים את הכדורים. ביידים עם מעט שמן לוקחים כמות בגודל של דובדבן גדול, ויוצרים עיגולים קטנים ואחידים, אל תפחדו לשחק עם הבצק בידיים עד שהכדור אחיד. אם הכדורים לא יהיו אחדים, או שיהיו בהם סדקים אז הם יהרסו בטיגון. שימו לב שהכדורים יתנפחו פעם אחת בטיגון ופעם שנייה כאשר נניח אותם בסירופ להשרייה, בגדול הם יכפילו את גודלם המקורי פי 3, אז קחו את זה בחשבון בגודל הכדורים המקורי. כאשר השמן רותח, אבל לא רותח מידי, מוסיפים כדור אחד ובודקים את הטמפרטורה של השמן, אם הכדור שוקע ומתחיל לצוף תוך 10-15 שניות, אז הטמפרטורה מדוייקת. אם הוא מבעבע וצף מיד, מקררים טיפה את השמן ואם לוקח לו יותר מידי זמן לצוף אז מחממים את השמן עוד טיפה. כאשר השמן בטמפרטורה הנכונה, מוסיפים בזה אחר זה את הכדורים וממשיכים לערבב אותם בשמן בעדינות בכדי שכל הכדור יטוגן מכל הכיוונים שלו. לאחר בערך 2 דקות הכדורים יקבלו צבע חום זהבהב, מוציאים אותם לצלחת עם נייר סופג ומצננים אותם.
כאשר הסירופ מוכן, נותנים לו להצטנן מעט ואז מוסיפים את הכדורים לתוך הסיר עם הסירופ (כאשר האש מכובה והסירופ חם אבל לא רותח), נותנים לכדורים לשחות בסירופ לפחות 3 שעות, ותדאגו להטביע ולערבב אותם מידי פעם. וזה הכל!
מגישים חם עם קצת פיסטוקים קצוצים מעל ורצוי עם צ‘אי.. פשוט כי זה תמיד טוב!
בתאבון!